תנא בדור רביעי לתנאים, סתם רבי שכתוב במקור תנאי הוא ר' יהודה הנשיא, בנו של רבן שמעון בן גמליאל השלישי (סבו, רבן גמליאל דיבנה שהיה בזמן ר' יוחנן בן זכאי) אביו מזרע דוד ואימו מזרע בנימין. בן שלושים שנה נעשה ראש הישיבה (בערך 92 שנה מהחורבן) וחיבר את המשניות. רבותיו: תלמידי ר"ע, רשב"ג אביו, ור' יעקב בן קורשאי. מקום מגוריו למדנו בברייתא: כשחלה רבי היה נמצא בעיר ציפורי שהייתה בראש ההר, ומקום קבורתו היה מוכן לו בבית שעריים. האם מושבו של רבי היה בציפורי! והרי למדנו בעוד ברייתא: כתוב בפסוק: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" [דברים טז, כז] וכוונת הפסוק, יש לאדם לרדוף וללכת אל גדול הדור בכדי להגיע לצדק האמיתי בדין, וללכת אחרי רבי לבית שעריים, ומוכח שמושבו של רבי היה בשעריים ולא בציפורי?! השיבו: רבי היה גר בבית שעריים, אבל משיון שחלה עבר לגור בציפורי, משום שציפורי הייתה שוכנת בראש ההר ואוירה צלול, צח וטוב לנשימה ואילו בית שעריים הייתה שוכנת בעמק. [כתובות קג:] חי בציפורי 17 שנה כמו שיעקב אבינו חי במצרים בשנותיו האחרונות. [ירושלמי כלאיים פ"ט ה"ג] יש מן החכמים שאמרו שחי 60 שנה ויש אומרים יותר ממאה, אבל ברור שהגיע לגיל 70. אשתו ובניו שם אשתו לא נזכרה בשום מקום וכפי הנראה מתה עליו עוד בהיותו בבית שעריים ונשא אשה אחרת. ילדה לו שני בנים גדולי הדור, הגדול רבן גמליאל שמילא מקום אביו בנשיאותו וללא ספק קיבל תורתו ממנו. לר' שמעון בנו השני, מסר רוב חכמתו, כמו שמצינו שהיה שונה רבי לר' שמעון בנו, והיה גדול בעיני אביו עד שקראו "נר ישראל", כוונתו: מאיר עיני חכמים ומינה אותו רבי לחכם אחרי מותו. שליח משמיים בדור השמד הגדול והנורא זמן חורבן ביתר, אשר אז הייתה כמעט כליון חרוץ לנשמת האומה הישראלית כולה, מכיון שרבן גמליאל הנשיא וראשי חכמי הדור הסתלקו לבית עולמם וחלקם מתו במיתה משונה כעשרת הרוגי מלכות. בית ועד החכמים בטלה והנשארים נתפזרו לכל רוח, הוצרכו ישראל למלאך מושיע כביר כוח ואז נולד לרבן שמעון בן גמליאל בן בכור ונקרא שמו יהודה אשר הייתה נשמת "היהודי", כי המשנה שהיא נשמת היהודים יצאה לאור על ידו! כמו שהעיד עליו התנא בן דורו ר' שמעון בן מנסיא: ר' שמעון בן יהודה משום ר' שמעון בר יוחאי אומר: הנוי והכוח והעושר והכבוד והחכמה והזיקנה והשיבה והבנים, נאה לצדיקים ונאה לעולם. ר' שמעון בן מנסיא אומר: אלו שבע מידות שמנו חכמים לצדיקים, וכולם נתקיימו ברבי ובבניו. [אבות פ"ו מ"ח – ירושלמי סנהדרין פי"א ה"ג, נה:]
