שיעור לדוגמא [משנה]

הנושא: דיני מציאה והשבתה לבעליה.

יחידה לימודית: מסכת בבא מציעא פרק ב' משנה א', בספר לימוד עמ': 16 – 14 לכיתה ד' ומעלה.

הארות

ספר הלימוד, הופך להיות מורה דרך לתלמיד במקום "מראה לוח", כך מנצל התלמיד את משאבי האנרגייה, ומתעסק בפעילות קוגנטיבית, כלומר: קריאה, הבנה, חשיבה, בעוד, שתמיד ספר הלימוד נמצא בידו לעזר, כגון: לשינון, לחזרה, לשיתוף הורים, אחים, חברים, משפחה ועוד.
התלמיד אינו צריך להשען על זכרונו ממה ששמע, ותמיד ספרו מונח לו לעזר, ומחזק הוא בכך את לימודו בגמרא ואת בטחונו ודימויו העצמי בעליותיו במעלות התורה.
השתדלנו במטרות ההוראה והחינוך, ליתן מטרות כלליות, הכוללות את כל פרטי ההוראה והחינוך, מתוך ספר הלימוד ובכלל מתוך ערכת "אלו מציאות", מכיון שפרטי ההוראה והחינוך רבים, ורוכשים אותם תוך כדי לימוד בערכת "אלו מציאות, אבל כמטרות כוללות תמצאם בשיעור זה.
בכל חלק משלבי השיעור, מוסר השיעור, יכול לפנות לספר התרגול, ולהתמקצע עם תלמידיו בשבלונת הלימוד ולעבור לדף הגמ' המקורי, וללמוד מתוכו את הקטע הנלמד. זה נותן לתלמיד תחושת מסוגלות שהנה אני מצליח.
מוסר השיעור, אינו חייב לארגן את שיעורו, דוקא למבנה השיעור הזה, משום שיש למוסר השיעור ולתלמידיו בערכת הלימוד, כלים רבים לתפעול ההוראה והחינוך, ויעשה זאת הרב, לפי יכולת תלמידיו וראות עיניו הטהורות.

מטרות לימודיות

התלמיד ידע את המקור בתורה למצוות השבת אבידה.
התלמיד ידע את הטעם למצוות השבת אבידה.
התלמיד ידע לקרוא ולהבין את המשנה עם ביאור רש"י, במידה ואין ביאור ברש"י, ידע לקרוא ולהבין את ההסבר המובא לדברי המשנה.
התלמיד ידע לקרוא את המשנה עם ביאור רש"י בדף גמרא מקורי.

מטרות חינוכיות

התלמיד יפנים שיש ללמוד משנה, בצורה מסודרת וברורה, בהבנה וידיעה ניכרת.
התלמיד יפנים כמה חשוב ללמוד את פרטי מצוות השבת אבידה, על מנת לקיים מצווה זו ללא חיסרון.
התלמיד יפנים שכל מטרת לימוד הגמרא, להביא לידי מעשה בפועל.
שיתוף התלמיד במהלך השיעור, והפיכתו לפעיל, מחזקת את כישוריו.
התלמיד יכיר את חכמי המשנה והתלמוד, ויחזק את התקשרות רוחו בהם על ידי ספר "אמונת חכמים".

מטרות הכרתיות

התלמיד יבחין בכותרת של כל קטע לימוד המרכיב את הסוגייא.
התלמיד יבחין בין מלל הגמ', למלל ביאור רש"י, למלל ביאור בכל קטע לימוד.
התלמיד יבחין שלשון הארמית בביאור רש"י, מבוארת ללשון עברי.
התלמיד יבחין בסוף המקטע הנלמד, להפניות: לספר תרגול, לספר אמונת חכמים ולהלכה בהרחבה.

קשיים דידקטיים

מה הוא הנושא הכללי הנלמד בסוגייא ומה הם מרכיביו הפרטיים.
קריאת קטעי המשנה בצורה נכונה ומדוייקת.
הבנת: מקרים / מושגים / דינים / טעמים, המובאים במשנה: א. שאין להם ביאור ברש"י. ב. שיש להם ביאור ברש"י.
מציאת ד"ה ברש"י לקטע הנלמד.
קריאת רש"י בצורה נכונה ומדוייקת.
הבנת קטע המשנה לפי ביאורו של רש"י.
הבנת המושג "יאוש", והקשרו ההלכתי למצוות השבת אבידה.
קריאת המשנה עם פירוש רש"י, מתוך דף הגמ' מקורי.

פיתרון קשיים דידקטיים

הנושא הכללי מופיע בכותרת ראשית בצבע אדום והקדמה המבהירה את מהות הנושא. פרטי הסוגייא הם תתי כותרת של כל מקטע, מופיע בצבע כתום.
מלל המשנה בכל קטע, מוצלל בצבע צהוב, בכתב גדול, נוח לקריאה ומפוסק.
שאין ביאור רש"י לקטע המשנה, תחת מלל המשנה, התלמיד ימצא ברקע לבן, הסבר לכל פרט מדברי המשנה. ב. שיש ביאור רש"י, תחתיו, התלמיד ימצא הסבר לקטע המשנה, המשלב את הבנת פשט הענין לפי ביאור רש"י.
כאשר יש רש"י למלל המשנה, הוא נמצא תחת מלל הגמ', מוצלל בצבע קרם. ד"ה ברש"י למלל המשנה מודגש.
מלל רש"י, מובא בכתב עברי גדול, נוח לקריאה ומפוסק.
מילות הארמית בתוך ביאור רש"י מבוארות לעברית, ובכך, כל תלמיד יכול לקרוא ברור, נכון וברצף, את ביאור רש"י, לפתח את הבנת הנקרא ברש"י, ולהגיע לידיעה נכונה של מקרי ודיני המשנה לאשורו.
הסבר המושג "יאוש" וחיבורו למאבד חפץ ולמוצאו.
מעבר לספר התרגול: א: פיסוק וחילוק המשנה, קריאתה בצורתה כמו שמופיעה בדף גמ' מקורי, בחינה עצמית במהלך המקטע הנלמד, יחד עם ספר הלימוד להשלמת הידיעה, והמעבר להגשמת התלמיד לקרוא משנה עם רש"י בדף גמ' מקורי.

מבנה השיעור

פתיחה – 5 דקות
מהלך לימוד המקטע – 25 דקות
סיכום השיעור – 3 דקות.
מעבר לספר תרגול – עד סוף השיעור.

הארות חשובות

בסוף כל חלק מפרטי השיעור, מופיע בסוגריים השגת המטרות ופתירת קשיים דידקטיים לפי מספרם.
מוסר השיעור יכול במהלך השיעור, לבחון היכן כל תלמיד מתקשה, אם בביאורי המילים, במושגים, בקריאת הגמ' או בביאור רש"י, בהבנת הנקרא באופן כללי, ובפרט בהבנת מהלכי המשא ומתן התלמודי, בכך ידע מוסר השיעור, באיזה עניין מתקשה תלמידו, ולשים דגש, לחזק ולכוון את תלמידו, לפתירת הקשיים בעזרת ערכת הלימוד.

פתיחה : גירוי התלמידים בשאלות הקשורות לנושא המשנה

בואו נגדיר: איזו אבידה המוצא יכול לקחת לעצמו, ואיזו חייב להכריז?
מה לדעתכם גורם שאבידה תהיה שייכת למוצאה, וכי רק משום שאין בה סימן?
נו, אז מה אם מצאתי אבידה ולקחתי אותה לעצמי, מה כבר יכול לקרות?
אני כל כך רעב ומצאתי בורקסים, זהו, גמרתי בליבי אני אוכל אותם לשובע נפשי!

חלק א - הכרת הנושא ועיקרו

הרב יקרא את ההקדמה ויסבירה לתלמידיו. [עמ' 14 – לימודית 1 – חינוכית 1]
בכל קטע לימוד, הרב ידגיש לתלמידיו, שההצלחה בלימוד הגמ' תלויה בהם, לכן חובה לעקוב אחרי הנלמד בספר הלימוד, ולהקשיב לחבריהם הקוראים. [כל מטרות ההוראה והחינוך מושגות]
הרב יבקש מתלמיד לקרוא את הטעם למצווה. [לימודית 2 – חינוכית 3, 4]
הרב יקרא את הכותרת למשנה, ויסביר את המקרים / הדינים / וטעמם, בקצרה. [הכרתית 1 – פיתרון ק"ד 1]
הרב יבקש מתלמיד לקרוא את הקטע הראשון של המשנה והסברו, וישאל שאלות לחידוד, כגון: אלו מציאות שלו, של מי? או: ואלו חייב להכריז, מי הם, ואלו, ומי חייב להכריז? [כמו שמובא בספר התרגול- לימודית 3 – חינוכית 1 – הכרתית 2 – ק"ד 2,3]
הרב יבקש מתלמיד לקרוא: "מה אומר לנו המושג יאוש"? [חינוכית 2, 3 – פיתרון ק"ד 2,3,7]
הרב יבקש מתלמיד להסביר, מה הוא התהליך, של מאבד החפץ, עד שנקנה למוצא. [לימודית 3 – הבנת הנקרא]
הרב ידגיש את הענין, שאבידה נקנית למוצא, אך ורק, משום שהתייאשו בעליה ממנה.

חלק ב - פירוט מציאות השייכות למוצא

הרב יקרא רק את ג' קטעי המשנה עד דברי רבי מאיר ויתן הסבר קצר להכניס את התלמידים לנושא. [חינוכית 1, 4 – הכרתית 1, 2]
הרב יבקש מתלמיד שיקרא את המקרה הראשון וביאורו ברש"י, ויסביר מדוע הם של המוצא. [לימודית 3 – חינוכית 1, 4 – הכרתית 1:3 – ק"ד 6:2]
הרב יבקש מתלמיד שיקרא את המקרה השני וביאורו ברש"י, ויסביר מדוע הם של המוצא. [לימודית 3 – חינוכית 1, 4 – הכרתית 1:3 – ק"ד 6:2]
הרב יקרא את ההסבר, ויחדד שוב את הענין, שאבידה שייכת למוצא, משום שיש יאוש בעלים והאבידה נעשית הפקר.
הרב יבקש מתלמיד שיקרא את המקרה השלישי, ביאורו ברש"י ואת ההסבר, ויסכם בלשונו את המקרה / הדין / הטעם, ויסביר מדוע הם של המוצא. [לימודית 3 – חינוכית 1, 4 – הכרתית 1:3 – ק"ד 6:2]
הרב יקרא את הקטע השלישי, "סימן מצוי אינו סימן", וכל מקרה במשנה שאין לו ביאור ברש"י, יקרא אותו מההסבר לתלמידיו, ושיש רש"י יקרא בד"ה את ביאור רש"י ואחריו ההסבר, ויכוין את תלמידיו בכל מקרה היכן להסתכל ולעקוב אחריו. [ לימודית 3 – חינוכית 1, 4 – הכרתית 1:3 – ק"ד 6:2]
הרב יסכם את חלק ב' של השיעור. [עושה סדר לשיעור במוחם של תלמידיו]
הרב יפנה את תלמידיו לספר "אמונת חכמים" בעמ' 83 להכיר את רבי מאיר [בעל הנס]. [חינוכית 5]

חלק ג - "מציאה שעשו בעליה שינוי לסימן"

הרב יבקש מתלמיד שיקרא את המקרה ושתי הדוגמאות, וביאורם. [לימודית 3 – חינוכית 1, 4 – הכרתית 1, 2 – ק"ד 2,3]
הרב יפנה את תלמידיו לספר "אמונת חכמים" בעמ' 67, להכיר את רבי יהודה בר אלעאי. [חינוכית 5]

חלק ד - "מצא כלים חדשים"

הרב יבקש מתלמיד שיקרא את המקרה / דינו / טעמו, וביאורם. [לימודית 3 – חינוכית 1, 4 – הכרתית 1, 2 – ק"ד 2,3]
הרב יפנה את תלמידיו לספר "אמונת חכמים" בעמ' 120, להכיר את רבי שמעון בן אלעזר. [חינוכית 5]
הרב יסכם את חלקי השיעור.

מעבר לספר תרגול

הרב יפנה את תשומת לב התלמידים ל – "הפניות" בסוף מקטע הלימוד, ויפתחו ספר תרגול בעמ' 8, שם יקראו את מקטע המשנה ויחלקוהו לחלקיו, יענו על השאלות המסודרות לפי מהלכי המשנה, ויעזרו בספר הלימוד במהלך ספר התרגול.

מעבר לקריאה ולימוד המשנה בדף גמרא מקורי

כבר הזכרנו בהארות סעיף 4: בכל חלק משלבי השיעור, מוסר השיעור, יכול לפנות לספר התרגול, ולהתמקצע עם תלמידיו בשבלונת הלימוד ולעבור לדף הגמ' המקורי, וללמוד מתוכו את הקטע הנלמד. זה נותן לתלמיד תחושת מסוגלות שהנה אני מצליח.
לכן הרב יכול בסוף לימוד: קטע / מקטע, לעבור לספר התרגול, ולעבור לקריאה של קטע / מקטע הלימוד, מתוך דפי הגמ' המקוריים, והכל לפי ראות עיני הרב וקצב לימוד התלמידים.
נזכור: קטע אחד של לימוד מתוך דפי הגמ' המקוריים, מהוה הצלחה עצומה לתלמיד, רצונו וחפצו ללימוד הגמ' נעשה חיובי, בטחונו ודימויו העצמי עולה לאין ערוך, עד כדי פתיחת דרך חדשה בלימוד הגמרא עם הבנה והנאה.
מוסר השיעור יכול להנחות את תלמידיו, לפסק את מהלכי הסוגייא או להדגיש ממהלכי המשא ומתן, כגון: תחילת שאלה / תירוץ / ראייה / סיוע ועוד, בדף הגמ' המקורי, ובכך התלמיד מוסיף לו ציונים המסייעים לו בקריאה / הבנה / חשיבה, בדף הגמ' המקורי, עד עשייתו באופן עצמאי.

מעבר להלכה בהרחבה

הרב יפנה את תשומת לב התלמידים ל – הלכה בהרחבה של הפסקים שיצאו מהמשנה, בעמ' 70 סעיפים 22 – 18.