השקעה בלימוד גמרא
כל התורה ניתנה בסיני
כבר במסכת ברכות, הראשונה בסדר לימוד הגמרא.
מלמדנו רבי לוי בר חמא שאמר בשמו של רבי שמעון בן לקיש: מה בא ללמד הפסוק: "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה, עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם, וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם" [שמות כד,יב]
- לֻחֹת הָאֶבֶן: אלו עשרת הדברות.
- וְהַתּוֹרָה: זה מקרא [לפי שמצוה לקרות בתורה], והם חמשה חומשי תורה.
- וְהַמִּצְוָה: זו משנה. העוסקת בהוראת המצווה.
- אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי: אלו נביאים וכתובים.
- לְהוֹרֹתָם: זה גמרא. העוסקת בפירוש סברת וטעמי המשניות וממנה יוצאת הלכה פסוקה.
פסוק זה בא ללמד, שכולם: עשרת הדברות, תורה, נביאים, כתובים, משנה וגמרא ניתנו למשה מסיני. יש מהם שנמסרו בכתב ויש שנמסרו בעל פה למשה רבינו, ומשה מסרה וכו'. [אבות א,א]
ללמד בנו תורה
למדנו בברייתא: האב חייב למול את בנו, ואם הוא בכור חייב לפדותו [פדיון הבן], חייב ללמדו תורה, ולהשיאו אשה, וללמדו אומנות, ויש אומרים ללמדו לשחות במים שלא יסתכן.
מהיכן למדנו שהאב חייב ללמד את בנו תורה? בפרשת "והיה אם שמוע וכו'", הכוללת את קיום המצוות, נצטווה האב בפרט על לימוד בנו תורה, כמו שכתוב: "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם, אֶת בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ", ומדובר בדברי תורה.
והיכן למדנו שכאשר אביו, מכל מיני סיבות לא לימדו תורה, שהוא עצמו חייב ללמוד תורה כשיגדל? מכך שכתוב: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם" [דברים יא,יט]
