שיטת רבי עקיבא בלימוד גמרא
צוואת רבי עקיבא
כשהיה רבי עקיבא חבוש בבית האסורין משום שהקהיל קהילות ולימד גמרא.
הגיע אליו רבי שמעון בר יוחאי מבעד לסורגים, וביקש מר"ע שילמדו גמרא! אמר לו רבי עקיבא, איני יכול ללמדך, מכיון שחשש על חייו של ר"ש, משום שהוא בעצמו נתפס על לימוד תורה.
אמר לו רשב"י: אם אינך מלמד אותי, אומר לאבי יוחאי, שימסור אותך למלכות על דבר יותר חמור מלימוד התורה, אמר לו ר"ע: "יותר ממה שהעגל רוצה לינוק, פרה רוצה להניק", כלומר, רוצה אני ללמדך תורה יותר מאשר אתה רוצה, אלא שיש סכנה לחייך מפני המלכות.
שאלו רשב"י: ומי בסכנה! העגל בסכנה, מה איכפת לך? לימדו ר"ע חמישה דברים, הדבר השני שלימדו הוא: כשאתה מלמד את בנך, למדהו בספר מֻגָּהּ.
ביאור הגמרא
מבארת הגמ' את דברי ר"ע.
אמר רבא ויש אומרים שאמר זאת רב משרשיא: בחדתא, כלומר "בחדש". רש"י מבאר: כשהתינוק למד בחדש, כלומר כשהוא מתחיל ללמוד. רשב"ם פירש: כשהתינוק מתחיל ללמוד מחדש.
כלומר: כל אחד שרוצה להתחיל ללמוד גמרא ובמיוחד הקטנים, צריך ללמוד מתוך ספר מֻגָּהּ.
מדוע צריך לדקדק מאוד ללמוד מתוך ספר מוגה?
מסבירה הגמ': שבשתא, כיון דעל, על. כלומר: שמלמדים או לומדים דבר לא בצורה הנכונה, כלומר בשיבוש, קשה אחר כך להוציא מהלומד טעות שהשתרשה בו. [פסחים קיב.]
זהו אחד הדברים שר"ע מסר נפשו לומר אותם לרשב"י לפני פטירתו.
מכאן נדע, כמה חשוב ומוכרח לכל אחד שרוצה ללמוד גמרא, או האחראים על לימוד גמרא לתלמידים, הגדולים וכל שכן הקטנים, לברור להם ספר מֻגָּהּ, נָקִי מִשִּׁבּוּשִׁים.
ר"ע מוסר לנו עניין חשוב בסדר לימוד גמרא, יש לנו אחריות להנגיש ללומד גמרא, את כל הכלים הדרושים לו, שילמד גמרא בצורה הברורה, הבהירה והנכונה, בתכנית מסודרת הנקראת "אסטרטגיית לימוד גמרא", וכאשר נלקח בחשבון באסטרטייגה זו, פתירה "דידקטית" לכל לומד באשר הוא, והפיכתו ללומד גמרא "פעיל" ולא שומע דרשות.
יישום דברי רבי עקיבא
נראה את דברי ר"ע מתקיימים בערכות "הטיפוס הוא שלך" אחת לאחת.
דף גמרא רגיל הנלמד בכל מקום, בדרך כלל, הינו: עמוס וגדוש במלל רב, כלומר: המרווח בין השורות קטן, ובין המילים עוד יותר קטן, וכל זה מצטרף לקריאת טקסט הגמרא, אשר שפת הארמית אינה מוכרת. בעוד שבימינו כולם קוראים טקסטים, עם רוחב שורה נורמטיבי, רווחים בין שורות ובין מילים, האותיות גדולות, בהירות וברורות, צבעוני וססגוני, המושך את עיני הקורא לפחות לגשת לקריאת הטקסט.
ספר מֻגָּהּ בערכת "הטיפוס"
ספר לימוד הפותח צוהר ומניע את לומד הגמרא, לקרוא את מרכיבי דף הגמרא הרגיל, מכיון ש:
א. גודל האותיות [הגופן] גדול ומודגש, אורך השורות והרווחים בין השורות נורמטיבי.
ב. סוגיות הגמרא מחולקות למקטעים, הגמרא מפוסקת ומסודרת לפי מהלכי סדר המשא ומתן התלמודי.
ג. מרכיבי הסוגייא: מלל משנה או גמרא, מוצלל בצבע צהוב. ביאור רש"י מוצלל בצבע קרם. הסבר וביאור הגמרא ומהלכי המשא ומתן בצבע לבן, הדגשים ממקדים את הלומד לשימת לב בסוגייא, מודגשים בצבע כחול, ועוד ציונים העוזרים ללומד גמרא בהליכתו בדרך לימוד הגמרא.
מסקנה: הנגשת דף הגמרא עם כל מרכיביו, בצורה חזותית, נאה, מאירת עיניים ומסודרת.
מסייעת ללומד גמרא לשפר את הקריאה והדיוק בגמרא ובהבנת הנקרא, וכמובן ההעדפה של כל לומד גמרא ללמוד ולקרוא מתוך טקסט גמרא מסודר ומרווח ובאותיות מאירות ושלל צבעים המשמחים את הלב, המסדרים לו את הפרטים השונים בסוגייא, המקל ומסייע לו לנצל את המשאבים הקוגנטבים לחשיבה והבנת הנקרא. מה שאומר: לימוד מאורגן הופך ללימוד קל ומובן.
לשון ותחביר בתלמוד: קושי / פיתרון
שפת התלמוד לא קלה כלל, בעוד שהתלמוד ברובו כתוב בארמית, והוא כולל: מילים / מונחים / מושגים / ביטויים, ניקח בחשבון, שביאורי המילים אין בהם לבד, כדי להשלים את הבנת המשא המתן התלמודי.
בסיום כל מקטע של גמרא, מופיעות ביאורי מילים לאותו מקטע, ועלון מושגים מבואר היטב לכל ביטוי / מושג / מונח.
לשון התלמוד קצרה ותמציתית, הלומד נצרך להשלים מתוך ידיעותיו הקודמות, או מתוך רש"י.
במלל הגמרא הודגשו המושגים, והובאו בהרחבה בעלון מושגים, המעניק ללומד הבחנה והבנה בין כל סוגי המילים המביעות תוכן אחד, וכן בסדר ביאור מהלך לימוד הסוגיא, כך שידע להבחין בחלקי המשא ומתן של הסוגיא ובכל הש"ס.
כשאין פירוש רש"י, יש הסבר והקדמה לכל פרטי המשא ומתן בסוגייא.
התחביר במבנה התלמודי, כלומר: דרך המשא ומתן התלמודי על על מרכיביו, מורכב ממונחים בסיסיים ומהם מסתעפים קטגוריות שונות השייכות לכל מונח ומונח.
סמוך לכל מקטע, יש הסבר מוגה ובהיר, ההסבר מסייע ללומד לא רק להבין את הסוגייא, אלא לרכוש את המבנה הנכון של המשא ומתן התלמודי על כל מרכיביו, עד הכרות מלאה של מהלכי לימוד גמרא, ויישומם בסוגיות אחרות בש"ס, עד היותו לומד "פעיל" ועצמאי.
דרך המשא ומתן התלמודי מורכב מנושא אחד, בעוד שבתוך מהלך הבירור בנושא זה, נכנסים שלל נושאים אחרים המשתלבים בתוכו, או על מנת לדמות נושא לנושא וללמוד דבר חדש, או להקשות / לתרץ / לסייע ועוד, כלומר, המון פרטים, מה שאומר: ללא סדר נכון וברור, לפי מהלכי המשא ומתן התלמודי, אין לנו ספר מֻגָּהּ אלא הכל משתבש ומשובש, מכיון שזיכרון חלקי דברים, זהו השיבוש שמזכיר ר"ע לרשב"י תלמידו.
סמוך לכל מקטע, יש הסבר מוגה ובהיר, ההסבר מסייע ללומד לא רק להבין את הסוגייא, אלא לרכוש את המבנה הנכון של המשא ומתן התלמודי על כל מרכיביו, הכולל טבלאות המתמצתות היטב את הענין, סיכומים ותרשימי זרימה ועוד.
קריאה והבנת פירוש רש"י: קושי / פיתרון
צורת הכתב אינו מוכר, וקשה לקריאה.
כתב רש"י מובא בכתב 'מרובע' בלשון עברי, מובדל בצבע שונה מלשון הגמרא, כתב רש"י מרווח, נוח וקל לקריאה.
בפירושו של רש"י נעשה שימוש בלשון ארמית כמהלכי המשא ומתן התלמודי, כך שהקושי חוזר ללוות אותנו פעם נוספת ולא מקל עלינו…
מילות הארמית מבוארות במקומן בתוך הפירוש, כך אפשר לקרוא נכון את הביאור.
פירוש רש"י מתומצת ונסמך על בינת הלומד להבין את העניין מתוך ידיעות קודמות שלא בהכרח קיימות אצל לומד בן זמננו.
תחת דברי רש"י מופיע ביאור ממוקד שמתייחס למילים שרש"י לא ביאר, כיון שהניח שהן ברורות לבני דורו, בכדי לאפשר ללומד להבין את מקטע הגמרא יחד עם פירוש רש"י.
איתור פירושו של רש"י על הדף אינו קל, על אף הדיבור המתחיל המודגש, משום הקשיים שהזכרנו.
פירוש רש"י המודגש בדיבור מתחיל, נמצא תחת או סמוך לדברי מקטע הגמ' השייך אליו.
