חכמי המשנה והתלמוד

התנא רבי עקיבא כשהגענו לכתוב תולדות האיש הפלאי הזה, כל אשר נעמיק יותר, נתפלא הפלא ופלא אלף פעמים, וגם אז, לא נגיע אף לחצי שבחו של הדגול מרבבה הלזה. אך ההשגחה העליונה שגזרה שיחרב בית מקדשינו ושינטל כבוד מבית חיינו,

עורך גמרא בבלי דור שישי לאמוראים, סתם רבינא המוזכר בגמרא הוא תלמיד חביר של ר' אשי. אף שר' אשי היה ראש הישיבה וכולם היו כפופים תחתיו, רבינא לקח חלק גדול בישיבתו ובסידור תלמוד בבלי ולפעמים ראינו שהוא בעצמו היה המכריע

רב אשי דור שישי לאמוראים. בערך 300 שנה מחורבן בית שני. ר' אשי בר שימי נצר מגזע ישישים חכמי תורה, עודנו צעיר לימים וכבר יצא לו שם, לאיש אשר רוח בו על כל חכמי התורה בני דורו ונתמנה לראש הישיבה

תנא בדור שלישי לתנאים, סתם ר' יהודה במשנה ובברייתא שלא נזכר בשם אביו, הוא התנא ר' יהודה בר אלעאי, היה תלמיד מובהק של ר' אלעזר בן עזריה, ומחמשת תלמידיו של ר"ע. ואמר: הטעם שפניי קורנין מאור ושמחה! משום ש: "חָכְמַת

תנא בדור רביעי לתנאים, סתם רבי שכתוב במקור תנאי הוא ר' יהודה הנשיא, בנו של רבן שמעון בן גמליאל השלישי (סבו, רבן גמליאל דיבנה שהיה בזמן ר' יוחנן בן זכאי) אביו מזרע דוד ואימו מזרע בנימין. בן שלושים שנה נעשה

ר' יוחנן היה בתקופת סוף התנאים ותחילת אמוראים, ונקרא תנא הוא ופליג, כלומר יש לו מעמד של תנא ויכול לחלוק על מקור תנאי.

כשהיה רבי עקיבא בבית האסורין משום שהקהיל קהילות ולימד גמרא, הגיע אליו רבי שמעון בר יוחאי מבעד לסורגים, וביקש מר"ע שילמדו גמרא! אמר לו רבי עקיבא, איני יכול ללמדך, מכיון שחשש על חייו של ר"ש.

אמר רבי יוחנן: אשרי מי שלא ראה את הוריו, מפני שאי אפשר לקיים מצוות כיבוד הורים ככל הצורך, ולכן אדם נענש בגללם, ורבי יוחנן אמר זאת, משום שהתייתם ולא ראה את הוריו כלל, וכאשר התעברה אימו מת אביו, וכאשר נולד