שיעור לדוגמא 1 [גמרא]

הנושא: האם יכול אדם לעשות דין לעצמו.

 יחידה לימודית: גמרא מסכת בבא קמא, פרק ג' המניח (אמצע דף כז:), בספר הלימוד עמ': 21 – 20 לכיתה ד' ומעלה.

הארות

  1. ספר הלימוד, הופך להיות מורה דרך לתלמיד במקום "מראה לוח", כך מנצל התלמיד את משאבי האנרגייה, ומתעסק בפעילות קוגנטיבית, כלומר: קריאה, הבנה, חשיבה, בעוד, שתמיד ספר הלימוד נמצא בידו לעזר, כגון: לשינון, לחזרה, לשיתוף הורים, אחים, חברים, משפחה ועוד.
  2. התלמיד אינו צריך להשען על זכרונו ממה ששמע, ותמיד ספרו מונח לו לעזר, ומחזק הוא בכך את לימודו בגמרא ואת בטחונו ודימויו העצמי בעליותיו במעלות התורה.
  3. השתדלנו במטרות ההוראה והחינוך, ליתן מטרות כלליות, הכוללות את כל פרטי ההוראה והחינוך, מתוך ספר הלימוד ובכלל מתוך ערכת "אלו מציאות", מכיון שפרטי ההוראה והחינוך רבים, ורוכשים אותם תוך כדי לימוד בערכת "אלו מציאות, אבל כמטרות כוללות תמצאם בשיעור זה.
  4. בכל חלק משלבי השיעור, מוסר השיעור, יכול לפנות לספר התרגול, ולהתמקצע עם תלמידיו בשבלונת הלימוד ולעבור לדף הגמ' המקורי, וללמוד מתוכו את הקטע הנלמד. זה נותן לתלמיד תחושת מסוגלות שהנה אני מצליח.
  5. מוסר השיעור, אינו חייב לארגן את שיעורו, דוקא למבנה השיעור הזה, משום שיש למוסר השיעור ולתלמידיו בערכת הלימוד, כלים רבים לתפעול ההוראה והחינוך, ויעשה זאת הרב, לפי יכולת תלמידיו וראות עיניו הטהורות.

מטרות לימודיות

  1. התלמיד ידע לשייך את הנושא המרכזי / המשני, בסוגייא העולה לדיון בגמרא.
  2. התלמיד ידע את ה: מילים / מונחים / מושגים / ביטויים / מסקנות, המרכיבים את המשא ומתן התלמודי.
  3. התלמיד ידע את דרך המשא ומתן התלמודי על כל מרכיביו.
  4. התלמיד ידע לקרוא ולהבין את הגמרא עם ביאור רש"י. במידה ואין ביאור ברש"י לדברי הגמרא, ידע לקרוא ולהבין את ההסבר המובא לדברי הגמרא.
  5. התלמיד ידע לשייך / לקרוא / להבין, את ה: קטע / מקטע / סוף סוגייא, לטבלת סיכומו.
  6. התלמיד ידע את ההלכה, היוצאת מתוך דיון הגמרא.
  7. התלמיד ידע ליישם מיומנויות למידה בדרך המשא ומתן התלמודי.
  8. התלמיד ידע להעזר בספר הלימוד, בכל שלב משלבי התרגול, ולרכוש ידיעה ניכרת בלימוד גמרא.
  9. התלמיד ידע לקרוא את הגמרא עם ביאור רש"י, בדף גמרא מקורי.

מטרות חינוכיות

  1. התלמיד יפנים שיש ללמוד גמרא, בצורה מסודרת וברורה, בהבנה וידיעה ניכרת.
  2. התלמיד יפנים כמה חשוב לדעת את שפת הארמית, על מנת ללמוד גמרא.
  3. התלמיד יפנים שכל מטרת לימוד הגמרא, להביא לידי מעשה בפועל.
  4. שיתוף התלמיד במהלך השיעור, והפיכתו לפעיל, מחזקת את כישוריו.
  5. התלמיד יפנים כמה גדול האיסור לחבול בחבירו, ושיש תשלום על כל מכה.
  6. התלמיד יכיר את חכמי התלמוד, ויחזק את התקשרות רוחו בהם, על ידי ספר "אמונת חכמים".
  7. התלמיד יפנים שלהשלמת ידיעה ברורה, חייב לבחון ולבדוק את ידיעותיו.

מטרות הכרתיות

  1. התלמיד יבחין ב – הקדמה / כותרת, של כל קטע לימוד, המרכיב את הסוגייא / הדיון.
  2. התלמיד יבחין בין מלל הגמ', למלל ביאור רש"י, למלל ביאור / הסבר, בכל קטע לימוד.
  3. התלמיד יבחין שבמלל הגמרא, המושגים מודגשים.
  4. התלמיד יבחין שפעמים ביאור רש"י מופיע בסוגריים ליד מלל הגמ'.
  5. התלמיד יבחין שלשון הארמית בביאור רש"י, מבוארת ללשון עברי.
  6. התלמיד יבחין ב: טבלה / תרשים / סיכום, ל: קטע / מקטע / סוף סוגייא.
  7. התלמיד יבחין בסוף מקטע, שיש: א. הלכה פסוקה. ב: ביאורי מילים. ג. הפניות: לספר תרגול, לספר אמונת חכמים. 

קשיים דידקטיים

  1. מה הוא הנושא הכללי / המשני, העולה לדיון בגמרא.
  2. מה הוא המושג: "עושה אדם דין לעצמו"?
  3. מה הוא המושג "בושת"?
  4. מה הוא שווי "סלע" לתשלום קנס?
  5. מי הם האמוראים הדנים בסוגייא? באיזה תקופה פעלו פעולתם? היכן מקום ישיבתם?
  6. הבנת המושגים המובאים בגמרא: לרכובה שלוש, לבעיטה חמש, לסנוקרת שלוש עשרה, ומה שאל רב חסדא.
  7. מילים בארמית.
  8. מושגים החוזרים ונשנים במהלך המשא ומתן התלמודי.
  9. קריאה קטעי הגמרא בצורה נכונה ומדוייקת.
  10. מציאת ד"ה ברש"י לקטע הנלמד.
  11. קריאת רש"י בצורה נכונה ומדוייקת.
  12. מילות הארמית המופיעות בפירוש רש"י.
  13. הבנת: מקרים / מושגים / דינים / טעמים, המובאים בגמרא: א. שאין להם ביאור ברש"י. ב. שיש להם ביאור ברש"י.
  14. מה הלכה למעשה, מסקנות: אמצעיות / סופיות, ב: קטע / מקטע הגמרא.
  15. קריאת הגמרא עם פירוש רש"י, מתוך דף הגמ' מקורי.

פיתרון קשיים דידקטיים

  1. כותרת ראשית / משנית, ממקדת / מנחה את התלמיד לקראת מה הולכים.
  2. הקדמה להסבר המושג: "לעשות דין לעצמו", טוב להסבירו באופן מעשי, כגון: סיפור / משל וכדומה.
  3. הקדמה להסברת חמשת הדברים, שהחובל בחבירו חייב בהם, ומקורם בתורה, והתמקדות בנזק הבושת.
  4. נזקי החובל בחבירו, נמדד לפי סלעים, לכן יש הסבר, מה הוא סלע? ומה ערכו בכסף בו אנו משתמשים כיום.
  5. הכרת האמוראים רב חסדא ור"נ (רב נחמן) בספר אמונת חכמים.
  6. אחרי שהסברנו את המושג "בושת" ואת ערך שווי הסלע, נוכל להבין את אופן המכה המובאת בגמ', ואת תשלום נזק הבושת, שמשלם המכה שבייש. ואת שאלת רב חסדא.
  7. בסוף כל מקטע לימוד, נמצא ביאורי מילים לאותו מקטע.
  8. כל מושג במהלך המשא ומתן התלמודי, מודגש בצבע ירוק במלל הגמרא, המפנה אותנו לעלון מושגים.
  9. מלל הגמרא בכל קטע, מוצלל בצבע צהוב, בכתב גדול, נוח לקריאה ומפוסק.
  10. כאשר יש רש"י למלל הגמרא, הוא נמצא תחת מלל הגמ', מוצלל בצבע קרם. ד"ה ברש"י למלל המשנה מודגש.
  11. מלל רש"י, מובא בכתב עברי גדול, נוח לקריאה ומפוסק.
  12. מילים בארמית בתוך פירוש רש"י מבוארות לעברית, ובכך, כל תלמיד יכול לקרוא ברור, נכון וברצף, את פירוש רש"י, לפתח את הבנת הנקרא ברש"י, ולהגיע לידיעה נכונה של מהלך הסוגייא.
  13. הבנת קטע הגמ' הנלמד: א. שאין ביאור רש"י לקטע הגמ', תחת מלל הגמ', התלמיד ימצא ברקע לבן, הסבר לכל פרט מדברי הגמרא. ב. שיש ביאור רש"י, תחת מלל הגמ', התלמיד ימצא הסבר לקטע הגמ', המשלב את הבנת פשט הענין לפי ביאור רש"י.
  14. בסוף כל: קטע / מקטע , יש: סיכום / טבלה / מסקנה, ובסוף כל מקטע לימודי, מובאת ההלכה למעשה.
  15. מעבר לספר התרגול: א: בספר התרגול יש שבלונה של מקטע הגמ' הנלמד, מעל כל מילה בארמית, התלמיד כותב את ביאורה, מפסק את הסוגייא, מדגיש את מהלכי הסוגייא, בוחן את עצמו במהלכי המקטע הנלמד, ונעזר בספר הלימוד להשלמת הידיעה, התלמיד רכש את כל הכלים בהצלחה, לקריאת דף הגמרא המקורי עם ביאור רש"י ובכל שלב יש לו את ספר הלימוד לעזר.

מבנה השיעור

פתיחה –  5 דקות

מהלך לימוד המקטע – 20 דקות

סיכום השיעור – 1 דקות.

מעבר לספר תרגול – עד סוף השיעור.

הארות חשובות

  1. בסוף כל חלק מפרטי השיעור, מופיע בסוגריים השגת המטרות ופתירת קשיים דידקטיים לפי מספרם.
  2. מוסר השיעור יכול במהלך השיעור, לבחון היכן כל תלמיד מתקשה, אם בביאורי המילים, במושגים, בקריאת הגמ' או בביאור רש"י, בהבנת הנקרא באופן כללי, ובפרט בהבנת מהלכי המשא ומתן התלמודי, בכך ידע מוסר השיעור, באיזה עניין מתקשה תלמידו, ולשים דגש, לחזק ולכוון את תלמידו, לפתירת הקשיים בעזרת ערכת הלימוד.

פתיחה : גירוי התלמידים בהקשר דיון הגמרא

  1. ספרו לי על מקרה שקרה לכם או שראיתם על אחרים, שנאלצו לעשות דין לעצמם?
  2. מה אתם אומרים, האם יש קשר בין "הבא להורגך השכם להורגו" לעושה אדם דין לעצמו?
  3. האם יש גבול מסויים בדין שאדם עושה לעצמו או שעושה כל אשר עולה על רוחו?

חלק א: ג' הקדמות: לעשות דין לעצמו, החובל, שווי הסלע

  1. בכל קטע לימוד, הרב ידגיש לתלמידיו, שההצלחה בלימוד הגמ' תלויה בהם, לכן חובה לעקוב אחרי הנלמד בספר הלימוד, ולהקשיב לחבריהם הקוראים. [כל מטרות ההוראה והחינוך מושגות]
  2. הרב יבקש מתלמיד לקרוא את ההקדמה "לעשות דין לעצמו", והרב ידגיש שהכוונה היא: אדם לוקח לידיו את ביצוע הדין כלפי חבירו. [לימודית 1 – חינוכית 4 – פיתרון ק"ד 1, 2]
  3. הרב יבקש מכמה תלמידים לקרוא מההקדמה: החובל וכו', כל אחד יקרא סעיף מחמשת החיובים, והרב יסכם בסוף קריאתם בקצרה את חמשת הסעיפים. [לימודית 1 – חינוכית 1, 4, 5 – הכרתית 1 – פחתרון ק"ד 3]
  4. הרב יקרא ויסביר את ההקדמה: שווי הסלע. [לימודית 1 – חינוכית 1 – הכרתית – 1 – פיתרון ק"ד 4]
  5. הרב יבקש מהתלמידים לבאר את המילים בארמית וראשי תיבות, בקטע הראשון של הגמ'. [לימודית 2 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 2, 7 – פחתרון ק"ד 7]

חלק ב - תשלום קנס הבושת

  1. הרב יפנה את תלמידיו לספר אמונת חכמים, להכיר את האמוראים רב חסדא ורב נחמן. [חינוכית 6 – הכרתית 7 – פיתרון ק"ד 5]
  2. הרב יפנה את תלמידיו לביאורי המילים בסוף המקטע, ויכתבו את ביאורי המילים מעל המילים, בספר הלימוד. [לימודית 2 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 2, 4, 7 – פיתרון ק"ד 7]
  3. הרב יקרא את מלל הגמ', ויפנה לביאור רש"י, כאשר יש ד"ה המבאר את הגמרא. כלומר: קריאת הגמרא יחד עם ביאור רש"י, וכך יבאר את המושגים: לרכובה שלוש, ולבעיטה חמש, ולסנוקרת שלוש עשרה, ושאלת רב חסדא. [לימודית 2:4 – חינוכית 1, 2 – הכרתית 2, 4:5 – פיתרון ק"ד 6]
  4. הרב יבקש מתלמיד לקרוא את מלל הגמ', ומתלמיד שני את ביאור רש"י, ומתלמיד שלישי את ההסבר. [לימודית 2:4 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 2, 4:5 – פחתרון ק"ד 9:13]
  5. הרב יבקש מתלמיד לקרוא את מלל הגמ', וכאשר יש ביאור ברש"י, יפנה לקוראו לפי סדר הגמ'. [לימודית 2:4 – חינוכית 1, 2 , 4 – הכרתית 2, 5 – פיתרון ק"ד 7, 9:13]
  6. הרב יבקש מתלמיד לקרוא את ההסבר לקטע הגמ'. [לימודית 3, 4 – חינוכית 1, 4 – הכרתית 2 – פיתרון ק"ד 13]
  7. הרב יקרא את כל הסדר הנכון של הדברים, מלל הגמ', עם ד"ה ברש"י כשיש ביאור, בסוף יקרא את ההסבר ויסכם לתלמידיו את הבירור של הגמ'. [לימודית 2, 4 – חינוכית 1, 2 – הכרתית 2, 4 – פיתרון ק"ד 9:13]

חלק ג - קנס גובים בבית דין סמוכים

  1. הרב יבהיר שבקטע הגמ' השני, אנו מצפים לתשובתו של רב נחמן לרב חסדא. [לימודית 1 – חינוכית 1]
  2. הרב יפנה את תלמידיו לביאורי המילים שבסוף המקטע, ויכתבו את הביאור מעל המילים בספר הלימוד, בקטע שלנו המילים: קנסא קא מגבית, אימא לי, גופא דעובדא, היכי הוה. [לימודית 2 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 2, 4, 7 – פיתרון ק"ד 7]
  3. הרב יבקש מתלמיד שיקרא את מלל הגמ', יחד עם הביאור, כלומר: שהתלמיד קורא מילה בארמית, הוא אומר את ביאורה, ומסביר את הנקרא. [לימודית 2, 3 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 2 – פיתרון ק"ד 7:9]
  4. הרב יבקש מתלמיד שיקרא את מלל הגמ' יחד עם ביאור רש"י בד"ה, ויסביר את הנקרא. [לימודית 2:4 – חינוכית 1, 2 , 4 – הכרתית 2 – פיתרון ק"ד 7, 9:13]
  5. הרב יבקש מתלמיד שיקרא את ההסבר לקטע הגמ'. [לימודית 3, 4 – חינוכית 1, 4 – הכרתית 2 – פיתרון ק"ד 13]
  6. הרב יבקש מתלמיד, לקרוא רק את מלל הגמ' לכל המקטע, בפיסוק, וביאור המילים בארמית, ויסביר את המהלך. [לימודית 2, 3 – חינוכית 1, 2, 4 – הכרתית 2 – פיתרון ק"ד 7:9]
  7. הרב יבקש מתלמיד, שיקרא את ההלכה היוצאת לנו מן הגמרא, ואת המוסר השכל, המובן מתוך הנלמד. [לימודית 6 – חינוכית 1, 3:5 – הכרתית 7 – פיתרון ק"ד 14]

מעבר לספר תרגול

  1. הרב יפנה את תשומת לב התלמידים ל – "הפניות" בסוף מקטע הלימוד, ויפתחו ספר תרגול בעמ' 10, שם יפסקו ויבארו מילים בשבלונת הגמ' של המקטע הנלמד, יענו על השאלות המסודרות לפי מהלכי המשא ומתן התלמודי, וייעזרו בספר הלימוד במהלך ספר התרגול. [לימודית – 1:4 , 7, 8 – חינוכית – 1, 2, 4, 7]

מעבר לקריאה ולימוד הסוגייא בדף גמרא מקורי

  1. כבר הזכרנו בהארות סעיף 4: בכל חלק משלבי השיעור, מוסר השיעור, יכול לפנות לספר התרגול, ולהתמקצע עם תלמידיו בשבלונת הגמ' ולעבור לדף הגמ' המקורי, ולקרוא מתוכו את הקטע הנלמד. זה נותן לתלמיד תחושת מסוגלות שהנה אני מצליח.
  2. לכן, הרב יכול בסוף לימוד: קטע / מקטע, לעבור לספר התרגול, ולעבור לקריאה של קטע / מקטע הלימוד, מתוך דפי הגמ' המקוריים, והכל לפי ראות עיני הרב וקצב לימוד התלמידים.
  3. נזכור: קטע אחד של לימוד מתוך דפי הגמ' המקוריים, מהוה הצלחה עצומה לתלמיד, רצונו וחפצו ללימוד הגמ' נעשה חיובי, בטחונו ודימויו העצמי עולה לאין ערוך, עד כדי פתיחת דרך חדשה בלימוד הגמרא עם הבנה והנאה.
  4. מוסר השיעור יכול להנחות את תלמידיו, לפסק את מהלכי הסוגייא או להדגיש ממהלכי המשא ומתן, כגון: תחילת שאלה / תירוץ / ראייה / סיוע ועוד, בדף הגמ' המקורי, ובכך, התלמיד מוסיף לו ציונים המסייעים לו: בקריאה / הבנה / חשיבה, בדף הגמ' המקורי, עד עשייתו לומד גמרא עצמאי. [כל מטרות ההוראה והחינוך מושגות, בהבנה / בהנאה / בהצלחה עם רצון וחפץ התלמיד / הלומד, להמשיך ולרצות עוד.]

בהצלחה גדולה לכולם

עגלת קניות0
אין מוצרים בעגלה
המשך להוספת פריט נוסף
0