דרך ישרה ללימוד גמרא
יגעת ומצאת תאמין
לימוד הגמ׳ הינו מורכב, אבל עם אסטרטגייה ודידקטיקה נכונה, לא רק שהלימוד נעשה אפשרי אלא הוא הופך להיות רצוני ומלהיב ביותר, עד שקשה להפסיק את הנהנה מלימודו, מרוב הגירויים והסקרנות לדעת עוד ועוד…
מה נצרך לכל לומד גמרא!
ידיעה בבניית מהלכי השקלא וטריא בסדר ההגיוני והנכון, כאשר במשך הזמן רוכש הלומד את ידיעה זו, מאבקו בלימוד נעשה קל, מתחיל להתבהר, רוכש את דרך הלמידה ונעשה לומד עצמאי.
ניקח לדוגמא: מהנדס בניין ההולך לבדוק תקינות של מבנה ועיונו בחומר ההנדסי היה כדקה אחת, ולעומתו אדם שלא למד הנדסה, כמה שיעיין בתוכניות, לא ניקח אחריות שיאשר לנו את תכניות הבנייה. עדיין יש פלא גדול! איך המהנדס הצליח בדקה, להכיל כל כך הרבה חומר מכל מיני סוגים, ובהסתכלות של דקה אישר את תקינות הבנין?
התשובה היא: המהנדס למד בכמה שנים טובות את החומר ההנדסי, ובכל שלב ושלב בלימודו נקלט אצלו הרעיון ההנדסי ומכל הפרטים המרובים בלימוד ההנדסה נעשו לו כללים ואיתם הוא קורא ומבין בקלות כל רעיון הנדסי.
כך גם יעשה כל אדם הרוצה ללמוד חומר המכיל בתוכו הרבה פרטים, צריך להכניס את הפרטים לכללים כך שיקל לו להכיר ברגע את סוג החומר הנלמד, זה נקרא לעשות סדר, כלומר: לחלק לקטגוריות וליתן שם לכל קטגורייה ולשייכה לכללי הלימוד.
כך מנה איסי בן יהודה את שבחו של רבי עקיבא: אוצר בלום.
רש"י מבאר: רבי עקיבא – דומה לאוצר בלום (אוסף של דברים יקרי ערך גדוש ומלא).
כך מפורש באבות דרבי נתן: למה היה ר' עקיבא דומה! לעני שנטל קופתו ויצא לשדה, מצא שעורים קצר ונתן בה, מצא חטין קצר ונתן בה, וכן פולים וכן עדשים, כשבא לביתו, בירר כל מין ומין לעצמו ושמו באוצרו במקומו המיוחד לו.
כך עשה ר"ע: כשלמד מרבותיו, שמע דבר מקרא מרבותיו, ואחריו הלכה ואחריו מדרש ואחריו אגדה (תושב"ע), נתן לבו לחזור עליהן ולגורסן עד שהיו סדורין בפיו, ולא אמר אלמוד מקרא לעצמו מדרש לעצמו וכו' אלא למד מכל הבא ליד.
אבל כשנעשה חכם גדול: עשה את כל התורה מטבעות מטבעות, כלומר: סידר את שיעוריו לפי נושאים, מדרש לבד, ספרי לבד, סיפרא לבד, הלכות לבד, אגדות לעצמן וכך הלאה, ושנאן לתלמידיו.
הסבר נוסף: רבי עקיבא אוצר סגור ומאורגן כָּרָאוּי. רבי עקיבא שמע את הדבר הנלמד מכל סוג שהיה, ולא הזדרז לשמוע את הענין הבא, אלא בחן את הדבר הנלמד מכל צדדיו, כלומר: כלפי מי הדבר מופנה אנשים או נשים, מהיכן חיובו מהתורה מדרבנן, איך מתבצע הדבר הנלמד, באיזה זמן נעשית, בקיצור, ר"ע לא השאיר ולו פרט אחד שלא ברור באותו ענין שלמד, ורק אחר כך עבר לענין הבא בתור.
כך ר"ע קבע בליבו כל ענין לימודי בשלמותו, כמו בעל האוצר, המארגן ועושה סדר בכלי החמדה הגנוזים באוצרו, כל מין ומין מסודר להפליא במקומו המיוחד לו באוצר, מגירה נפרדת למטבעות זהב, מגירה נפרדת ליהלומים, מגירה נפרדת למטבעות כסף וכך הלאה.
פניית דברי ר"ע לדורנו
אחרי שכוונת דברי ר"ע ברורים לנו, נוכל לראות במאמר: חלום שמתגשם לכל לומד גמרא, מהם הכלים להם זקוק כל לומד גמרא מתקדם וכל שכן מתחיל ופשוט שכל תינוק של בית רבן זקוק לו בתחילת דרכו על מנת להצליח ולחפוץ בלימוד זה.
